האם טוב חבר קרוב מאח רחוק? - כיבוד רצונו האחרון של אדם ערירי

אדם ערירי הולך לעולמו, לאחר פטירתו מתברר כי הוריש את כל רכושו לאדם שאינו בן משפחתו ולבני משפחתו לא הוריש דבר. האם זו צוואה לגיטימית או צוואה פסולה?
בפסק דין בו משרדנו זכה לאחרונה, קוימה צוואה שכזו תוך שבית המשפט עמד על זכותו ורצונו החופשי של המנוח לקבוע את זהות יורשיו (כל עוד הוא כשיר לעשות כן ולא נפל פגם בעריכת הצוואה) ובמיוחד בנסיבות בהן קרובי משפחתו זנחו אותו.
בתקופה האחרונה עסקה התקשורת באופן נרחב בתיקי ירושה של אנשים עריריים שהשאירו צוואות לטובת צד שלישי שאינו נמנה עם בני משפחתם, כאשר עיקר הסיקור עוסק באנשים עריריים אשר מנוצלים ע"י נוכלים אשר מחתימים אותם על צוואות לטובתם ומשתלטים על רכושם (לפעמים תוך הדרת בני משפחתם הקרובים).
למרות הדעה הציבורית שנוצרה בעניין, לא תמיד זהו המצב.
עצם העובדה שמנוח ערירי הוריש את רכושו לאדם שאינו קרוב משפחתו לא מעידה בהכרח על כך שהצוואה פסולה ו/או שנעשה בעניין זה מעשה מרמה (והנטל להוכיח זאת הוא על המתנגד לצוואה).
לעיתים החלטתם של אנשים להיטיב דווקא עם אנשים שאינם קרובי משפחתם ואפילו להדיר את בני משפחתם מעזבונם לחלוטין, משקפת דווקא את רצונם החופשי לאור נסיבות חייהם.
באותו תיק בו זכה משרדנו לאחרונה נדון עניינה של אישה שזכתה בהתאם לצוואה בכל רכושו של מנוח ערירי (מבלי שהיה לה קשר משפחתי עמו). לאחר הפטירה, התנגדה אחותו של המנוח לקיום הצוואה וטענה כי יש לבטל אותה ולקבוע כי היא היורשת החוקית של המנוח, וזאת על אף שהיא הייתה בנתק מוחלט מהמנוח לאורך שנים ארוכות.
נסיבות אותו מקרה ממחישות את ההבדל בין צוואה לגיטימית לבין השתלטות על המנוח.
באותו מקרה, היה בין המנוח לאחותו סכסוך משפטי ואישי שהוביל לנתק מתמשך. המנוח התנדב בארגון ציבורי גדול ובמסגרת זו הכיר את הלקוחה שייצגנו ובהמשך גם את משפחתה.
בין המנוח למשפחתה של הלקוחה התפתחה מערכת יחסים קרובה והמנוח ראה בה כבתו ובילדיה כנכדיו (לכל דבר ועניין) והם אף ראו בו כבן משפחה. המנוח נהג להתארח בבית הלקוחה ובעלה, לחגוג את ימי ההולדת, החגים וזאת אף במסגרת משפחתה המורחבת.
אחות המנוח ניסתה לטעון טענות שונות (חסרות בסיס) לפיהן הלקוחה שייצגנו השתלטה (כביכול) על המנוח, אך בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את הטענות ואף העביר ביקורת קשה על התנהלותה של האחות ובפרט על האשמות השווא שהועלו כנגד הלקוחה בהתנגדות לצוואה.
בית המשפט הדגיש את העובדה, כי למנוח הייתה זכות לבחור למי להוריש את רכושו ועצם רצונו להדיר את אחותו (שלמעשה התנכרה לו) מצוואתו ולהעדיף את הלקוחה שלנו בה הוא ראה כבת, הינו רצון לגיטימי ויש לכבדו - ועל כן ניתן פסק דין לטובת הלקוחה שלנו המקיים את צוואת המנוח שלפיה היא היורשת הבלעדית של עזבונו.