המדריך לצווי עיכוב יציאה מהארץ
גדי (שם בדוי) היה במאבק גירושין ממושך עם אשתו, שמוטט אותו כלכלית והכביד עליו מאוד. אחד מחבריו הקרובים, הציע לו לטוס על חשבונו לסוף שבוע באחת מבירות אירופה יחד כמה מחבריו האמידים, בתקווה שגדי יוכל לקשור איתם קשרים עסקיים שישפרו את מצבו. גדי בדק וראה שהנסיעה אינה בימים שבהם הוא שוהה עם הילדים ואישר את הנסיעה תוך שהוא מסתיר אותה מפרודתו, אך היא גילתה זאת בדרך המקרה פחות מ- 24 שעות ממועד נסיעתו. בשל חששה שגדי ימלט מהארץ בעיצומם של ההליכים המשפטיים היא עתרה לבית המשפט ולבית הדין הרבני להוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ נגדו והצווים ניתנו במעמד צד אחד. גדי שלא ידע על כך דבר הגיע באישון לילה שמח וטוב לב לשדה התעופה, ורק כאשר הגיע לביקורת הדרכונים התברר לו כי הוא אינו יכול לצאת מהארץ והוא נאלץ להיפרד (בוש ונכלם) מהחבורה, ולהישאר בישראל.
במאמר הזה נעסוק בצו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת דיני המשפחה. מתי כדאי לעתור להם; בגין אילו עניינים עיקריים ניתן להוציא צו עיכוב יציאה; באילו ערכאות; וכיצד להתמודד כאשר הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגדך.
מתי כדאי לעתור לצו עיכוב יציאה מהארץ
צו העיכוב הוא סעד חריף, המגביל זכות יסוד חוקתית - חופש התנועה של אדם – פעמים רבות הוצאת הצו (ולעיתים ההשפלה והפגיעה הכרוכים בו), עלולים להביא להסלמה בסכסוך ו"לפתיחת מלחמה". על כן ראוי לשקול היטב האם ומתי לעתור לסעד זה.
הנסיבות העיקריות בהן כדאי לשקול הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ הינן:
בראש ובראשונה עולה הצורך לעתור לצו כזה, כאשר יש חשש ממשי שהצד השני מתכוון לעזוב את ישראל ולא לשוב אליה תוך פגיעה בזכויות הצד שנשאר בארץ ובין השאר: כאשר יש חשש שאחד הצדדים מתכוון לעזוב את הארץ ולעגן את הצד השני (להותיר אותו נשוי ומבלי יכולת לקבל גט); כאשר יש חשש שאדם יצא מהארץ כדי להתחמק מנטל המזונות החל עליו; כאשר יש חשש שאחד מההורים ינסה להוציא את הילדים ללא הסכמת הצד האחר מהארץ.
עוד נציין, כי צווי עיכוב יציאה מהארץ מוצאים גם במסגרת הליכי גבייה בהוצאה לפועל (אך בכך לא נעסוק במסגרת הזו).
צו עיכוב יציאה מן הארץ בבית הדין הרבני מחשש עגינות
בקשה זו מוגשת לבית הדין הרבני, אשר הוא המוסמך הבלעדי לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים.
הבקשה מוגשת במעמד צד אחד, כאשר הנימוק המרכזי של הבקשה לעיכוב הבעל או האישה מסתמך על חששו של צד שהצד השני יצא מגבולות המדינה ויותיר אות/ה עגון/ה כאשר בתי הדין בחו"ל נעדרים מכל סמכות לקיים דיונים בענייני מעמד אישי או להטיל מגבלות כלשהן על המסרב להתדיין בפניהם.
בתי הדין בדר"כ מקבלים בקשות אלו באופן כמעט אוטומטי, וכל שיש להראות הוא חשש קרוב לעזיבת גבולות המדינה.
צו שניתן ע"י בית הדין תקף למשך 30 ימים במסגרתם ניתנת לצד השני להתנגד למתן הצו. היה ולא מוגשת התנגדות יוארך תוקף הצו למשך שנה.
הדרך הפשוטה לבטל צו עיכוב שניתן מחשש עיגון הוא לתת/לקבל גט ואז הצו יבוטל באופן אוטומטי.
*ביה"ד יכול לתת צו עיכוב גם לצורך הבטחת זכויות אחרות ויכול להתנות את מתן הצו בהפקדת ערבות.
צו עיכוב יציאה מהארץ לצורך הבטחת תשלום מזונות קטינים
לפי הדין העברי החובה האבסלוטית לתשלום מזונות ילדים עד גיל 6 , חלה על האב בלבד. יציאת האב מן הארץ לצמיתות עלולה לפגוע בסיפוק צרכיהם של קטינים ועל כן ניתן לבקש צו עיכוב יציאה בעילה זו.
גם בקשה זו מוגשת בתחילה במעמד צד אחד והיא לעיתים מותנית בהפקדת התחייבות וערובה מצד מגיש הבקשה, על פי החלטת הרשם הדן בבקשה, למקרה בו יקבע כי הוצאת הצו גרמה נזק ממשי ושאינו מוצדק לצד השני.
לאחר שמוגשת הבקשה וניתנת ההחלטה במעמד צד אחד, נקבע דיון בפני רשם בית המשפט ומתבקשת תגובת הצד שכנגד ובמסגרת דיון זה מחליט הרשם האם להותיר את הצו על כנו או לבטלו ובאילו תנאים.
בדרך כלל ניתן לבטל צו זה ע"י הפקדת ערובה/בטוחה בגובה דמי מזונות למשך שנתיים או כל בטוחה אחרת כפי שיקבע רשם בית המשפט.
* עם השינוי בפסיקת מזונות בעקבות בע"מ 919/15, ייתכן ונראה גם צווי עיכוב יציאה מן הארץ נגד אמהות שחוייבו להשתתף בתשלום מזונות ילדיהן.
צו עיכוב יציאה מן הארץ לקטינים
במקום בו עולה חשש שהורה יוציא את הקטינים מחוץ לגבולות המדינה ללא קבלת אישור מההורה האחר (דבר המהווה חטיפה), ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ לקטינים.
יש לשים לב שהצו יעמוד בתוקף עד הגיע הקטינים לגיל 18.
פעמים רבות הורים שוכחים כי הטילו צווי עיכוב על קטינים במהלך ההליכים המשפטיים, ונזכרים בכך רק שהם נעצרים ע"י משטרת הגבולות בנתב"ג.
לעיתים קורה שהילדים עצמם כאשר הם מצויים בגילאי הנערות מבקשים לנסוע לחו"ל עם חברים או במסגרת משלחת ואז מתגלה דבר קיומו של הצו, דבר שיכול להביא לביטול הנסיעה, אובדן כספי ועוגמת נפש.
לכן חשוב לפנות מבעות מועד לביטול צווי עיכוב שהוצאו לקטינים, שכן הם אינם פוקעים מעצמם.
אז איך ניתן לבטל את הצו ולצאת מגבולות הארץ?
כאשר מוגש צו עיכוב יציאה בבית המשפט במעמד צד אחד, קובע רשם בית המשפט דיון למועד סמוך בו הוא דן האם להותיר את הצו על כנו.
בבית הדין הרבני, לאחר שמוצא צו ניתן לעתור לקיום דיון בתוך 30 ימים.
ברוב המקרים העמדת ערובה/בטוחה, כלומר: הפקדת סכום כסף משמעותי או העמדת נכס כבטחון, אמורים להספיק בכדי לבטל את הצו ולאפשר את היציאה מן הארץ.
כמו כן יש אפשרות להעמיד בנוסף ערב צד ג'- להתחייבות אותו צד לשוב לארץ.
אפשרות אחרת היא לתקוף את הצו ולהוכיח שכלל לא הייתה כוונה לצאת מן הארץ או לחילופין שהיציאה היא לצרכי פרנסה ו/או לצורך ספציפי אחר ולזמן קצוב.
יודגש, כי כאשר צד מסויים נוסע באופן תדיר לחו"ל (למשל במסגרת עבודה) אזי הנטייה תהיה שלא לעכב את יציאתו מישראל.
עוד יצוין, כי בתי המשפט אינם נוטים לעכב יציאתו של אדם שאינו מתגורר דרך קבע בישראל אלא במקרים חריגים.
לעיתים הוצאת צו עיכוב יציאה נגד צד נעשית על מנת להפעיל לחץ על אותו צד ובכוונת תחילה לגרום לו עוול כנקמה.
במקרים כאלה יש לזכור כי היה ויוכח שלא הייתה עילה אמיתית למתן הצו ו/או שהנטען בבקשה חטא לאמת, יוכל הצד הנפגע לתבוע את הצד המבקש עבור הנזק שנגרם לו.
טיסה נעימה.
* כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
