שונא מתנות יחיה
המשפט לענייני משפחה בישראל עוסקים לא אחת בבעייתיות הקיימת בסיטואציה בה הורים נותנים כסף לזוג אשר התחתן על מנת שאלו יקנו נכס מקרקעין (בדר"כ דירת מגורים) ולאחר מכן נישואיהם נקלעים למשבר.
סיווג הכספים שנתנו על ידי הורים ככספי מתנה או ככספי הלוואה הינו קריטי במקרה של סכסוך גירושין בין הצדדים מאחר ועולה השאלה, כיצד יבטיחו ההורים את השבת כספם והאם יהיו זכאים לקבל בחזרה את הסכום אשר נתנו לילדיהם לצורך רכישת דירה משותפת?
בתחילת דרכם המשותפת של זוג, עוזרים ההורים במידת היכולת, ומעניקים את הכספים כביכול במתנה. בשלב בו הם מוסרים את הכסף הם אינם מצפים לקבל את כספם בחזרה ואף לא דורשים אותו. ואולם, כאשר היחסים בין בני הזוג עולים על שרטון ומתחיל סכסוך משפטי ביניהם, הצד אשר נתן את הכספים טוען כי למעשה חייב הזוג להשיב להם את כספם מאחר ומדובר היה בהלוואה ולא בכספים שניתנו כמתנה.
הבעיה המתעוררת במקרים כגון אלה, היא כי לרוב, לסיוע הכספי של ההורים אין כל ביטוי במסמך בכתב, והדירה נרשמת בדרך כלל בחלקים שווים על שם הבעל והאשה. בהעדר כל הוכחה אחרת שהכספים אכן ניתנו כהלוואה, גם ביהמ"ש יסבור, בדרך כלל, כי מדובר היה למעשה במתנה והצד הטוען להלוואה יתקשה לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולשכנע את ביהמ"ש אחרת, שכן כאשר מדובר ביחסי משפחה – קיימת חזקה, כי העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה, והטוען כי אין המדובר במתנה – עליו נטל ההוכחה.
המצב שונה כאשר מדובר בהלוואה אותה מבקשים ההורים לקבל בחזרה ביום מן הימים. במקרה שכזה קיימות מספר דרכים להבטחת החזר הכספים:
אחת הדרכים היא עריכת הסכם הלוואה בכתב. אין זה מספיק לקבוע בעל פה כי המדובר בהלוואה שאותה יש להחזיר, שכן במצב בו הבעל והאשה כבר לא יהיו תמימי דעים ביניהם, הצד הלא מעוניין יתכחש להלוואה. יש להקפיד ולציין בהסכם את מטרת ההלוואה, גובהה, התנאים להחזרתה וכד'.
דרך נוספת להבטחת ביצועו של הסכם הלוואה הבא להעיד על רצינותו, הוא רישום משכון על זכויות בני הזוג בנכס בפנקסי רשם המשכונות או רשם המקרקעין - לפי הענין.
כמו כן, ניתן לשקול עריכת "הסכם ממון" הקובע את זכויות כל אחד מבני הזוג בנכס, בהתאם לסכומים שכל צד השקיע, או לחילופין, לרשום חלקים לא שווים של הזכויות בדירה (במידת האפשר).
יש להיוועץ ולשקול את כל אחת מהאפשרויות ולבחור בטובה ביותר, לפי הענין, ולפי המתאים ביותר לכל הצדדים המעורבים.
